לפני 5 שנים מהיום, מיסטר מיקאיל פרוחורוב קנה את ניו ג'רזי נטס. הוא הבטיח רנסנס לקבוצה, בדמות העברתם לאולם חדש במקום חדש, ברוקלין, ואליפות תוך 5 שנים. האם ההבטחה תתברר כנכונה, או שתכנס להיסטוריה לצד הגדרת הטיטאניק כבלתי ניתנת לטביעה?

*

ברוקלין נטס

מאזן בעונה האחרונה: 44-38, מקום שישי במזרח ושני בבית האטלנטי, לאחר פתיחת עונה של 21-10, וסיום עונה שהוביל אותם לפלייאוף.

מאמן: ליונל הולינס, אימן 415 משחקים בקריירה, כולם בממפיס-214 ניצחונות (51.6% הצלחה), הישג שיא בדמות הדחה בגמר המערב.

אולם: ברקליס סנטר, 17,732 מקומות, האולם החדש ביותר בליגה.

הגיעו: ג'ארט ג'ק, סקורר מהספסל שיכול לתפקד כמנהל משחק, מהקאבלירס. מרקל בראון, שוטינג גארד שנבחר בבחירה ה-44 בדראפט האחרון, בוז'אן בוגדנוביץ', קלע קטלני שהגיע מפנרחבצ'ה לאנ.בי.איי, סרגיי קארסקב, שוטינג גארד סביר וממלא מקום בסגל, וקורי ג'פרסון, פאוור פורוורד שנבחר אחרון בדראפט.

עזבו: פול פירס הגדול, שעזב לוושינגטון, שון ליבינגסטון שהציל העונה האחרונה של הנטס כרכז מחליף ועזב לגולדן סטייט, אנדריי בלאטץ' שאחרי עונה טובה ואליפות עולם פנטסטית עזב לליגה הסינית,מרקוס ת'ורנטון, שחקן שישי טוב שבעונה הבאה יכדרר במדי בוסטון סלטיקס עם יותר מדי גארדים (נדבר על זה מחר), ג'ייסון קולינס, שהפך לשחקן ההומוסקסואל הראשון בתולדות ארבעת הליגות המקצועיות בנבא שיפתח את העונה הבאה ללא קבוצה.

חמישייה: דרון וויליאמס, ג'ו ג'ונסון, אנדריי קירילנקו, קווין גארנט, ברוק לופז

ספסל: ג'ארט ג'ק, אלן אנדרסון, בוז'אן בוגדנוביץ', מירזה טלטוביץ', מיילס פלאמלי.

על הקבוצה ב-200 מילים: ברוקלין של 2013/14 הייתה אחת הקבוצות המורכבות ביותר שהמועדון הזה ראה, על גלגוליו בניו יורק, בניו ג'רזי ובברוקלין. ג'ייסון קיד רשם עונת בכורה הזויה, פול פירס וקווין גארנט שיחקו סוף סוף כמו שחקנים בני 36+, לאחר שנים שבהן שיחקו כאילו הם בני 32.

קיד עבר למילווקי (חבר של הבעלים, סיפור ארוך), והנטס החתימו את האיש הנכון לתפקיד-מומחה ההגנה ליונל הולינס, אחד האנדרייטדים הגדולים בתחום האימון בליגה. שיטת ההגנה של הולינס תתאים לשחקנים כגארנט ולופז, ויהיה מעניין מאוד לראות את הולינס עובד עם ברוקלין של השנה, שמחזיקה שחקני הגנה חזקים ביותר-קירילנקו, גארנט, טיג ואנדרסון.

היתרון המרכזי של הנטס נמצא בורסטיליות. ג'ו ג'ונסון (2 ו-3), ג'ארט ג'ק (1 ו-2), אנדריי קירילנקו (3 ו-4), בוז'אן בוגדנוביץ' (2 ו-3), דרון וויליאמס (1 ו-2), מירזה טלטוביץ' (3 ו-4), קווין גארנט (4 ו-5) ומיילס פלאמלי (4 ו-5), יכולים לשחק ביותר מעמדה אחת, מה שמעניק להולינס וצוותו מגוון אפשרויות טקטיות. אם ישתמשו בהן בחוכמה, הנטס יגיעו רחוק מאוד.

יחד עם זאת יש עומק קטלני-ג'ק בתור פוינט גארד מחליף ימלא את הנעליים הגדוליות של ליבינגסטון, צמד היוגוסלבים-לשעבר בעמדות הפורוורד נותן עומק שברוקלין תצטרך הודות לחולשה ההתקפית של AK47 והגיל של גארנט, ופלאמלי נתן עונת רוקי סולידית, וישתפר משמעותית העונה.

החולשה המרכזית של ברוקלין נמצאת בקו האחורי, שכולל את צמד האול-סטארים לשעבר, ג'ו ג'ונסון ודרון וויליאמס. לפני שהגיעו לברוקלין, שני השחקנים האלה היו כוכבים של קבוצותיהם, קבוצות פלייאוף לכל דבר, ושיתוף הפעולה ביניהם הבטיח לא מעט. בעונה האחרונה ג'ו ג'ו קלע 15.8 נק' עם 3.4 ריב' ו-2.7 אס' ב-32 דקות, נתונים נחמדים, אבל כאלה ששווים 5 מיליון דולר, לא 22 מיליון. מצד שני, וויליאמס, שנבחר בדראפט 2005 לפני כריס פול, קלע בעונה האחרונה 14.3 נק' עם 6.1 אס', הנתון הנמוך ביותר בקריירה. אם יחזרו לנתונים שלהם לפני התקופה בברוקלין, יש לנטס סיכוי גדול להפתיע.

תסריט אופטימי: הולינס זוכה בתואר מאמן העונה, גארנט חוזר לשיא, וויליאמס וג'ונסון מתנהגים כאילו השנה היא 2010, ובוגדנוביץ' נבחר לחמישיית הרוקיז. כל זה מספיק לברוקלין כדי להגיע לגמר המזרח, ולהיות מודחים ב-7 משחקים מול הבולס.

תסריט פסימי: הולינס מפוטר מוקדם מדי, ג'ונסון ודרון וויליאמס קולעים 25 נקודות למשחק, ב-י-ח-ד, גארנט פורש אחרי עונה נוראית והקבוצה מחמיצה את הפלייאוף. בתגובה לאכזבה הקולאסולית מקבוצתו, פרוחוארוב מחליט למכור את הקבוצה לשייח' הסעודי הראשון שרוצה אותה.

תסריט ריאלי: ברוקלין טובה העונה, אבל לא טובה מספיק בשביל אליפות. יש להם בסיס טוב לעתיד, אבל השנה זה לא יספיק ליותר מהדחה מכובדת ב-6/7 משחקים בסיבוב הראשון, נגד הראשונה במזרח.

גרסה מוזיקלית: מהרגע שפרוחורוב קנה את הקבוצה, היו להם רק 5 שנים לזכות באליפות. לא היה ברור מה יקרה אחרי 5 השנים האלה, אבל קיים סיכוי סביר שמבחינת הנטס, בגלגולה הנוכחי (מבחינת צוות מקצועי ובעלות), זה יהיה סוף העולם. לכן אין הקבלה מתאימה יותר מהשיר הפותח מהאלבום הקלאסי של דיוויד בואי, עלייתם ונפילתם של זיגי סטארדסט ועכבישי המאדים.